בתחילת חודש פברואר 2012 נסענו ללונדון למסע בעקבות עליית כוחו של האוכל המקסיקני בבירה האנגלית.
למסענו היו שתי מטרות, האחת היא לראות איך המסעדנים הלונדונים כיוונו את המטבח המקסיקני לחיך המקומי, שאינו מכיר את האוכל המקסיקני האותנטי (בשל העדרה של תרבות הגירה מקסיקנית). המטרה השניה היתה לראות האם ניתן ליצור פה, בישראל, מסעדות מקסיקניות מהסוג הלונדוני.
בלונדון מצאנו שני סוגים של מסעדות מקסיקניות: הסוג הראשון הן מסעדות ודוכני בוריטו, כמו Daddy Donky, Chilango, Poncho8 והרשת האמריקנית המצליחה Chipotle – בכל הדוכנים הללו הדגש הוא על טריות והכנת האוכל מול עיני הלקוח. התפריט כמעט זהה בכל המקרים וכולל בוריטו, טאקו'ס (בסגנון אמריקאי או מקסיקני) וגם סלטים ונאצ'וס. עם מגוון קבוע של חומרי גלם: אורז, שעועית, גואקמולה, סלסה וגם בשר שמוכן בדרך המקסיקנית.
הסוג השני של המסעדות הן מסעדות מקסיקניות המציעות חווית בילוי שלמה, הכוללת אוכל טרי, עשיר, צבעוני, עם הרבה אלכוהול (מהסוג המתוק והשמח) ואווירה של פיאסטה תמידית. המייצגת המובהקת של הזרם הזה היא מסעדת ווחאקה (שלה 5 סניפים ברחבי העיר). האוכל בכל המסעדות המקסיקניות מהזן הזה הוא זול (יחסית), מתאים מאוד לארוחה חברתית ולשיתוף (sharing) ומעודד שתיה. האנגלים לקחו את האוכל המקסיקני המסורתי ומעט "הקלילו" אותו, לכיוון שמתחבר מאוד לסועד הישראלי – יותר ירקות טריים, יותר חומרי גלם עדינים, מנות לא כבדות , אבל צבעוניות וסקסיות. אין שם את הכבדות ואת השמנוניות של מטבח הטקס-מקס האמריקאי הידוע לשמצה.
את הטרנד המקסיקני אפשר לראות בלונדון בכל מקום – החל מחלונות הראווה של מותגי האופנה הגדולים, שהשיקו קולקציות בסגנון מקסיקני ועד מנות חדשות במקדונלד'ס – של עוף בתיבול מקסיקני. ברשתות הקפה והמזון המהיר יש מנות רבות שמוגשות בתוך טורטיות (ראפים) – ומחקרים אחרונים מראים שהמטבח המקסיקני הוא המטבח האתני השני בפופלאריות באנגליה. מקדים אותו רק המטבח ההודי ואפילו הסינים נשארו מאחוריו.
נסענו מלאי ציפייה (וחששות…) וחזרנו מהמסע אופטימיים מאוד – הבריטים אימצו את המטבח המקסיקני בחום ותרגמו אותו למוסדות אוכל שמדברים בשפה "שלנו". שאנחנו, הישראלים יכולים להבין היטב.
אנחנו בהחלט יכולים לראות מסעדות מקסיקניות בקונספט דומה צצות בתל אביב. הן בתחום דוכני הטאקו והבוריטו המהירים והן בתחום המסעדות הצבעוניות והשמחות.
אנחנו כבר לא יכולים לחכות.
השאר תגובה